סקירת תעשיית ההון סיכון, הסטארטאפ והחדשנות בישראל – דו"ח H1 / 2023

סקירה מחקר תעשיית ההון סיכון והסטארטאפ בישראל 2023

כמדי רבעון, חציון ושנה קלנדרית, מחלקת הנתונים והמחקר ב-Seedbiz מבצעת סקירות ממוקדות על תעשיית ההון סיכון והסטארטאפים בישראל המבוצעות על ידי האנליסטים במחלקת המחקר. מבין כמות המידע הקיימת ברשת, מיקדנו עבורכם את מיטב המידע של גופי המחקר הפועלים כאן בישראל ואיגדנו לכדי סקירה מעניינת עבור כל יזם ויזמת בישראל. שנתחיל?!

האקוסיסטם החזק של ההייטק בישראל מהווה שם נרדף לחדשנות פורצת דרך במשך עשרות שנים, הזעזועים המהותיים של 2022 והמחצית הראשונה של 2023 הוכיחו שאף מדינה לא חסינה מפני תנועות נגדיות כלכליות עולמיות כאשר גיוסי ההון סיכון ירדו מהשיא של השנים האחרונות, גם סטארטאפים ישראלים חשו את ההשפעה השלילית על בשרם. אולם התיקון ההכרחי הזה (מהגיוסים המופרזים והערכות השווי הפרועות של 2021) נראה כמבשר לחדשנות ברמה עולמית שנועדה לצוץ בצד השני. כאשר לוח השנה מתחיל לספור לאחור את שנת 2023, 'הסטארט-אפ ניישן' של ישראל עומד בצומת מרכזי, וישראל צריכה להמציא את עצמה מחדש.

אף על פי שההתלהבות הבלתי מוגבלת של תעשיית ההון סיכון התמתן בצורה דרסטית, כושר ההמצאה הישראלי נותר עמיד כתמיד. השפע העצום של המימון הואט מאוד, אבל היסודות הבסיסיים נותרו חזקים. יזמים המיומנים לעשות יותר עם פחות ממשיכים לפרוץ גבולות על פני מגזרים מתפתחים. עם החוצפה הישראלית המסחרית, המייסדים הבלתי נראים הללו לא נרתעים מלחפש פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות.

סקטורים כדוגמת אגרי-טק, קלינטק ובריאות דיגיטלית מציעים הזדמנויות בלתי מוגבלות לחדשנות, בעוד שתחומים כמו אבטחת סייבר, תוכנה ארגונית ופינטק ממשיכים למשוך עניין של משקיעים ברחבי העולם. תחומים בולטים כוללים יישומים פורצי דרך של בינה מלאכותית בתעשיות, טכנולוגיית חלל (SpaceTech) ממשיכה להמריא לגבולות חדשים, ועליית ההשקעות מזרועות הון סיכון תאגידי (CVC) מעצבות מחדש את נוף המימון של סטארט-אפים.

יש כבר מדינות שיוצאות מהמשבר לעומת ישראל שנמצאת עמוק בתוך משבר זהות לאומי, אולם ותיקי התעשייה צופים חזרה איכותית למעלה (שכנראה תיקח עוד כמה רבעונים) בטיפוח חדי קרן עתידיים, גיוס כישרונות יוצאי דופן ברחבי העולם, והפיכת IP חדשני לפתרונות טכנולוגיים משפיעים. החוסן המוכח של חדשנות ישראלית כנראה מבשר על חברות משבשות חדשות שצצות חזקות יותר תוך התאמה מחדש של השוק. עם הקהילה המהודקת וגישת ה'Can do' שלה, מערכת האקוסיסטם הישראלית נמצאת במיקום מאתגר אך אידיאלי להסתגל לזמנים משתנים.

נצלול למספרים

בשנת 2023, 91% מההשקעות בהייטק הישראלי מומנו  על ידי המגזר הפרטי – אין לזה אח ורע בעולם, וכ-80% מהכסף בהשקעות ההון סיכון בהייטק מבוססות על כסף זר.

לפי נתונים ראשוניים בנוגע לגיוסי סטארטאפים בשנת 2023, נראה כי ברבעון הראשון והשני של השנה נמשכת מגמת הירידה בהשקעות (הנתונים עוד ממשיכים להתעדכן, אך המגמה זהה). אלא אם יחול היפוך מגמה משמעותי, מסתמן כי בשנה הנוכחית צפויה להימשך הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בישראל ביחס למגמת הצמיחה שאפיינה את השנים האחרונות. אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה אדומה מאוד להיי-טק הישראלי שדורשת היערכות מתאימה.

הסקירה עוד מעלה כי ישראל נמצאת מעט מאחור בזמן שהעולם מתאושש מהמיתון. המשך הירידה בהשקעות מתרחשות בשעה שאירופה וארה"ב מתחילות לצאת מהמשבר, עם עלייה בהשקעות הון סיכון של 34% ו-15% בהתאמה ברבעון האחרון. חלק מהיציאה של סקטור ההייטק העולמי מהמיתון מיוחסת להשקעות גדולות בטכנולוגיות AI. ההערכה היא כי 1,400 חברות הייטק בישראל משתמשות בטכנולוגיה זו, כאשר סך ההשקעות בשנתיים האחרונות בחברות אלה עמד על כמחצית מסך השקעות הון-הסיכון בהייטק הישראלי, כך שלפחות בסקטור הזה נראה כי גם ישראל עולה על הגל.

על אף האמור, ישראל עדיין מדורגת גבוה (מקום 3 בעולם) מבחינת כמות הסטארטאפים הטכנולוגיים הפעילים בישראל (9093 חברות) אשר הצליחו לגייס כספים בתוך ישראל ומחוצה לה.

מקורות: ¹ ²

גיוסי הון בישראל – חציון ראשון של 2023

בחציון הראשון של 2023, הושקעו בהייטק הישראלי כ-3.7 מיליארד דולר. מדובר בקצב ירידה שנתי של 68% בהשוואה לחציון הראשון של 2022 אז גויסו 11.8 מיליארד דולר.

בהתבוננות לפי רבעונים, ניתן לראות שברבעון הראשון של 2022 היו גיוסים בסך 6.8 מיליארד דולר, זאת לעומת רבעון ראשון של 2023 עם 2 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2022 המגמה די דומה, עם גיוסים על סך 5 מיליארד דולר הגדולים משמעותית מהגיוסים של הרבעון השני של 2023 (1.7 מיליארד דולר).

סבבי גיוס

בחציון הראשון של 2023 היו סך הכל 274 סבבי גיוס שונים. בהשוואה לחציון הראשון של 2022 ניתן לראות ירידה משמעותית כיוון שברבעון הראשון של 2022 היו 325 סבבי גיוס בהשוואה ל-171 סבבי גיוס ברבעון הראשון של 2023, וברבעון השני של 2022 היו 250 סבבי גיוס לעומת 103 סבבי גיוס ברבעון השני של 2023.

מקורות: ³

גיוסי עסקאות SAFE

בהקשר הספציפי הזה, ראוי להזכיר כי במיוחד בתקופה זו, ניכרת מגמה בתעשיית ההייטק שאומצה על ידי חברות ומשקיעים רבים. מגמה זו סובבת סביב גידול בסבבי השקעה המכונים סבבי SAFE.

השקעות SAFE נבדלות מסבבי השקעה רגילים בכך שהן כוללות בדרך כלל סכומי מימון נמוכים יותר. יתר על כן, הן מציעות הנחה על הערכת השווי שתיקבע בסבב ההשקעה הבא. גישה זו מאפשרת להימנע מקביעת הערכת שווי ספציפית בעת ההשקעה.

בעוד שנתונים מלאים על מגמה זו אינם זמינים, מכיוון שנתונים אלה בדרך כלל אינם נחשפים לציבור, מקורות מהשטח (ואף יזמים שליווינו לאורך השנה) מצביעים על כך שחל זינוק במספר הסבבים הללו בתקופה האחרונה.

באמצע מאי פרסמה רשות המסים הבהרה בנוגע לסבבי השקעה אלה. כתוצאה מכך, הם העניקו פטור מניכוי מס במקור עבור סבבי SAFE העומדים בתנאי סף ספציפיים. תנאים אלה עשויים לכלול את סכום ההשקעה הכולל עבור משקיע בודד או את התאריך שבו סבב SAFE מתבצע.

מקורות:

שלבי גיוסים

בהשוואה לחציון הראשון של 2022, ישנה ירידה של 56% עד 80% אחוז בהשקעות בכל שלבי הגיוסים בחציון הראשון של 2023, כשהשיא מגיע בהשקעות שבשלבים מתקדמים (Mega) עם ירידה של 80%:

בחציון הראשון של 2023 הושקעו סה"כ 1.1 מיליארד דולר בשלב מוקדם (Early stage) של סטארטאפים, עוד 1.1 מיליארד דולר הושקעו בשלבי צמיחה (Growth stage) של סטארטאפים ועוד 1 מיליארד דולר בשלבים מתקדמים (Mega rounds), זאת לעומת החציון הראשון של 2022 שבו הושקעו 3.4 מיליארד דולר בשלב מוקדם, עוד 3.8 מיליארד דולר בשלבי הצמיחה של סטארטאפים ועוד 4.9 מיליארד הושקעו בשלבים מתקדמים (Mega rounds).

בסך הכל, בחצי הראשון של 2023 דיווחו 125 סטארטאפים ישראליים על גיוסי הון. מתוך 125 הסטארטאפים שגייסו,91 היו סטארטאפים בשלבים מוקדמים וביניהם – סבבי Pre-Seed, סיד ו-A – לעומת 34 חברות בלבד בשלבי B ומעלה שהודיעו על גיוסי הון בחצי הראשון של השנה. מדובר ביחס של כמעט 1 ל-3 מבחינת ההשקעות בסטארטאפים בשלבי פרי-סיד ועד A לעומת הסטארטאפים בשלבי B ואילך. המגמה הזו היא עקבית ולא נראה שתיעלם בקרוב בייחוד כשלקרנות קל יותר לחתום על צ'קים קטנים יותר, וסבבי הסיד וה-A, שפעם דרשו סכומים גבוהים, חזרו לגודלם המקורי. 

מגמות הגיוסים באופן כללי

במאמר שפורסם בכלכליסט, נמצא שצוותים חזקים בשלבים מוקדמים של חברות סטארטאפ ממשיכים לגייס כספים על אף המשבר הפיננסי שפקד את השוק בשנה האחרונה.  רוב הקרנות ממשיכות בפעילות גם אם לא באותו היקף כמו קודם. למעשה, גם אם קצב הגיוסים בהמשך השנה יוסיף להיות חלש, שיעור החברות שעברו מגיוס Seed לגיוס A לא ירד מתחת לרמה ההיסטורית הממוצעת לפני סוף 2023 .השקעות אלה בתקופת השיא, לצד התנהלות כלכלית חכמה מצד חברות אלה, יגבירו את סיכוייהן לצלוח את המיתון הנוכחי ללא צורך בגיוס כספים נוסף בעתיד הקרוב. עם זאת, קיים חשש מהותי יותר לגבי סטארט-אפים צעירים יותר שלא זכו לנצל את תקופת הגאות. בדו"ח שפורסם על ידי SNC נמצא שסטארט-אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל משנת 2022 יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים של 2023. ככל שתימשכנה שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי – המיתון הגלובלי ואי-הוודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים – חברות אלה יתקשו לגייס סבבי A, וחלק גדול מהן עלול להיסגר.

מקורות:

מגמות ההשקעות של קרנות הון סיכון

סקירה של חברת המחקרים IVC מראה שברבעון הראשון של 2023 נכנסו לתעשייה הזו של קרנות הון סיכון רק 165 מיליון דולר, שהגיעו לארבע קרנות. מדובר בקצב שנתי של כ-660 מיליון דולר לערך שנכנסו לקרנות. לשם השוואה, ב-2022 קרנות גייסו יותר מ-4.5 מיליארד דולר ב-56 עסקאות. על כך יש להוסיף שהקרנות מעדיפות לתמוך בחברות הפורטפוליו הטובות שלהן כעת, מה שמעיד שכרגע קשה מאי פעם לגייס הון, במיוחד לחברות חדשות. ממש עם תחילת הרבעון השלישי פורסם גיוס חיובי של הקרן TLV Partners על סך 250 מיליון דולר, שיושקעו בסטארטאפים בשלבים מוקדמים בהייטק הישראלי.

ב-IVC דירגו גם את הקרנות הפעילות בישראל, לשנת 2022. הקרנות המובילות היו אינסייט עם 29 השקעות ואחריה טייגר גלובל עם 23 השקעות בישראל. אך הראשונה האטה משמעותית את קצב ההשקעה שלה והשנייה הפסיקה כמעט לחלוטין להשקיע בהייטק. שלישית ברשימה היא פלטפורמת ההשקעות OurCrowd עם 18 השקעות ואחריה הקרנות Secret Chord ואנטרי קפיטל.

גם הרבעון השני של 2023 לא מסמן "חזרה לשגרה" בגיוסי קרנות חדשות ואפשר למנות בקלות את הגיוסים שדווחו, וגם הם רובם ככולם של קרנות קטנות יחסית כמו פיוז'ן של גיא קצוביץ', AnD ונצ'רס ו-91, ולאחרונה השלימה גיוס גם קרן הסייבר הייפרוייז. 

הגרף הבא מתאר זאת בצורה טובה, מאחר וניתן לראות שאם המגמה בשנת 2022 היתה בעיקר קרנות הון סיכון שהשקיעו בסטארטאפים חדשים, הרי ברבעון הראשון של 2023 המגמה הזו התהפכה לחלוטין עם 20 השקעות Follow up (השקעות שהן לא השקעה ראשונה בחברה) לעומת 3 השקעות חדשות (כלומר: השקעות ראשוניות בסטארטאפים חדשים).

מקורות: ¹⁰ ¹¹ ¹²

מגמות בקרנות תאגידיות (CVC)

מקומן של הקרנות התאגידיות (CVC) באקוסיסטם הישראלי הולך ומתחזק. כך עולה מדוח ייעודי לנושא שהוציא SNPI ביוני 2023 ומקיף את ההשקעות התאגידיות בהייטק המקומי מ-2015 עד 2022. שיעור סבבי ההשקעה בסטארט אפים ישראליים שבהם השתתפו CVC עלה מ-4% בשנת 2015 ליותר מ-8% ב-2022 (השיא נרשם ב-2021 עם כ-10%). מרבית ה-CVC הפועלות בישראל הן אמריקאיות אבל אליהן הצטרפו בתקופה האחרונה מספר קרנות שהקימו חדי קרן ישראלים גדולים. כותבי הדוח מציינים בדאגה כי לא נרשמו קרנות תאגידיות חדשות שהחלו לפעול בישראל בשנים האחרונות, לא מארה"ב ולא בכלל. לפי דוח של CB Insights, מתוך עשר ה-CVC הפעילות ביותר ב-2022, ארבע הן יפניות ואחת דרום קוריאנית, כולן לא השקיעו בישראל.

על אף שמדובר ברבעון הראשון של 2023, ניתן לראות התחלה מסוימת  של היפוך מגמה. אם בשנת 2022 כולה היו כל ההשקעות שייכות לקרנות הון סיכון (סה"כ 252 השקעות), הרי כבר ברבעון הראשון של 2023 המצב השתנה עם 2 השקעות של קרנות תאגידיות (CVC) ו-25 השקעות של קרנות הון סיכון.

מקורות: ¹³

מגמות הגיוסים לפי סקטורים

הצניחה החדה בהשקעות בחציון של 2023 חצתה את כל הסקטורים, אך בסקטור ה-Agri-Food Tech היא הייתה המתונה ביותר. בחצי הראשון של 2023 נרשמה ירידה משמעותית בסכומי ההשקעות בכלל הסקטורים המרכזיים באקוסיסטם הישראלי. ב-Fintech וב-Enterprise IT & Data Infrastructure נרשמו הירידות הגדולות ביותר ביחס לשנת השיא 2021 (ירידות של 82% ו-83%, בהתאמה).

מבין הסקטורים שנבדקו, בסקטור ה-Security Technologies שברובו משויך לסייבר הייתה הירידה המתונה ביותר ביחס לשנה שעברה (ירידה של 44%). הירידה המתונה ביותר ביחס לממוצע החציוני של 2021 נרשמה בסקטור ה-Agri-Food Tech (ירידה של 60%) כפי שצוין מקודם.

כאשר בוחנים את נוף המימון ברבעון הראשון של 2023, שלושה מגזרים התגלו כמתמודדים בולטים: סייבר, פינטק ופודטק. סקטור הסייבר רשם בסך הכל 15 סבבי גיוס, בעוד שהפינטק רשם 14 סבבים, והפודטק אחריו עם 12 סבבים. מגזר נוסף בעל עניין משמעותי הוא האינטרנט של הדברים (IoT). עם זאת, בעת כתיבת שורות אלה, מידע ספציפי לגבי מספר סבבי הגיוס במגזר זה אינו זמין כעת.

בהסטת הפוקוס לכמות ההון שהושקע, הרבעון הראשון של 2023 התאפיין בהשקעות משמעותיות. מגזר הסייבר קיבל סכום מרשים של 583 מיליון דולר, בעוד שהפינטק גייס 388 מיליון דולר. בנוסף, מגזר הפודטק קיבל 63 מיליון דולר, ומגזר ה-IoT רשם השקעות של 32 מיליון דולר.

מקורות: ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶

השקעות הון סיכון ישראליות לעומת השקעות זרות מחו"ל

לפני נתוני 2021 ו-2022, השקעות של קרנות הון סיכון ישראלים היוו כ-20 עד 25 אחוז מסך ההשקעות בחברות הייטק בישראל. 

מנתוני החציון הראשון של 2023 ניתן לראות כי ב-H1/2023 השקעות זרות התכווצו ב-19% וההשקעות הישראליות ירדו ב-36% מ-H2/2022. עם זאת, הניתוחים הרבעוניים מספקים שינוי חיובי אפשרי במגמת הירידה, כפי שניתן לראות ברבעון השני של 2023: בעוד יותר ויותר משקיעים ישראלים בחרו להשקיע בכל רבעון מאז Q1/2022 , ב- Q2/2023 הגיוסים הסתיימו עם עוד משקיעים זרים המעורבים בהשקעות הון בהייטק הישראלי בהשוואה לרבעון הקודם.

בנוסף, גיוסי השקעות ראשונות נמצאו בהתאמה עם המגמות הרבעוניות שנצפו בQ2/2023. הפער בין השקעות ראשונות ישראליות והשקעות ראשונות זרות העמיק, כך שרוב גיוסי ההשקעות הראשונות הישראליות נסוגו מהתרחבות בחברות פורטפוליו הטכנולוגיה שלהם – וכתוצאה מכך המספר הנמוך ביותר של השקעות ראשונות מאז 2018, בעוד שמגמת ירידה בהשקעות זרות הגיע לרמה מאוזנת.

השינוי העיקרי נחשף בהשקעות המשך (Follow up) ברבעון השני של 2023, שבו הנתונים הראו צמיחה לראשונה מאז הירידה שהחלה ברבעון השני של 2022, דבר המעיד על נכונות המשקיעים לתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות שלהם.

מקורות: ¹⁷ ¹⁸

גיוסי קרנות הון סיכון בישראל

בשנת 2022, הקרנות הון סיכון הישראליות המובילות מבחינת גיוסים כללו את 83North, YL Ventures ועוד קרנות כגון aMoon Growth Fund II LP ואחרות כפי שניתן לראות בתמונה הבאה. על אף שקשה להעריך מי יהיו הקרנות המובילות בסוף 2023, ניתן לראות שקרן 83North למשל עדיין פעילה מאוד ואף השקיעה בחברת VIA סכום של 110 מיליון דולר ברבעון הראשון.

הסטארטאפים המובילים מבחינת הגיוסים בחציון הראשון של 2023

ה"מצטיינת" של החציון הראשון של 2023 – ומי שהייתה אחראית לכמעט מחצית מסך כל הגיוסים בחודש פברואר השנה – הייתה Wiz של אסף רפפורט עם גיוס של 300 מיליון דולר מקרנות Greenoaks Index Ventures Lightspeed Venture Partners. עוד בלטו מבחינת הגיוסים בחציון הראשון של 2023 היא חברת VIA של אורן שובל ודניאל רמות שגייסה סכום של 110 מיליון דולר בפברואר מקרן 83North, חברת Etoro של יוסי ורונן אסיה ודוד רינג שגייסה סכום של 250 מיליון דולר בחודש מרץ, חברת SNYK של דני גרנדר ואסף חפץ, אשר גייסה 200 מיליון דולר בחודש אפריל, חברת Cybereason של ליאור דיב, יונתן שטרים-עמית ויוסי נער, שגייסה סכום של 100 מיליון דולר בחודש אפריל מקרן Softbank וחברת Tipalti של חן עמית ואורן זאב שגייסה 150 מיליון דולר בחודש מאי מ- Hercules Capital ו -JP Morgan Chase.

מקורות: ¹⁹ ²⁰ ²¹ ²² ²³ ²⁴ ²⁵ ²⁶ ²⁷ ²⁸ ²⁹

מצב האקזיטים בישראל

23 אקזיטים (21 מיזוגים ורכישות ושתי הנפקות) הושלמו ברבעון הראשון של 2023, בהיקף כולל של 1.087 מיליארד דולר. לצורך השוואה, בשנת 2022 כולה היו סה"כ 120 אקזיטים של חברות ישראליות בסכום כולל של 20.5 מיליארד דולר. 

סה"כ בחציון הראשון של 2023 המשיכה מגמת התמתנות החזקה של האקזיטים בהייטק הישראלי כאשר נמשכה מגמת ירידה מ-H2/2021. ב-H1/2023, הון התמורה התכווצה ב-79% ומספר האקזיטים ירד ב-48% מ-H1/2022. המחצית הראשונה של 2023 הסתיימה עם ירידה בולטת, עם 43 אקזיטים על סך 2.28 מיליארד דולר – החלש ביותר בשש השנים האחרונות.

מקורות: ³⁰ ³¹

אקזיטים בולטים

Axis Security היא החברה הבולטת בין הנרכשות הישראליות במחצית הראשונה של 2023, אחרי ש-HPE רכשה אותה בחצי מיליארד דולר.

תחומים מובילים להשקעות

אחד התחומים שחווה צמיחה בתקופה האחרונה הוא תחום ה-Generative AI, בעיקר בהקשר של חברות סייבר. הסיבה היא שהשימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) חושף ארגונים לסיכונים חדשים ומתוחכמים יותר, שכן תוקפים עלולים לנצל את הפערים במוצרי אבטחה קיימים שאינם ערוכים לטפל באיום החדש. מוצרי אבטחה עבור AI יידרשו להגן על ארגונים לא רק מפני גניבת דאטה, לדוגמה, אלא גם מפני מניפולציה של הדאטה, שתילת דאטה מוטעה ('הרעלת דאטה') ומגוון היבטי פרטיות ושימוש לרעה בדאטה ארגוני. בנוסף, תקיפות 'קלאסיות' כמו 'פישינג' או הנדסה חברתית יהפכו למורכבות ומאיימות הרבה יותר על ידי שימוש ב-AI.

בקרן YL ונצ'רס צופים שבעתיד הקרוב תחול גם רגולציה שתדרוש מארגונים לעמוד בסטנדרט אבטחה לשימוש ב-AI, דבר שיגביר את הביקוש למוצרים מהסוג הזה.

תחומי השקעה בולטים נוספים שמזהים מומחי YL בחציון החולף הם Identity and Access Management – תחום שמשך כ-30% מההשקעות לאורך השנה. "כמות הזהויות בארגונים הולכת וגדלה לאור המשך המגמות של עבודה מרחוק, שימוש במוצרי SaaS, סביבות מחשוב מורכבות בענן ועוד. חלק משמעותי מהזהויות הללו הוא דווקא Machine Identities – מכונות, שרתים ושירותים המתקשרים אחד לשני", נכתב. 

תחומים "חמים" נוספים שזיהתה הקרן בהייטק הישראלי הם אבטחת ענן וניהול חולשות וסיכונים, אך ירידה בתחומים חמים מהעבר הקרוב כמו Zero Trust ואבטחת מוצרי SaaS – "בהם לא היו השקעות חדשות השנה".

טרנדים ותחומים נוספים בעלי פוטנציאל השקעות

  • טכנולוגיות ביטחוניות: בדומה להתלהבות סביב חברות ה-AI, נרשם זינוק גם בהשקעות בחברות סטארט אפ טכנולוגיות בתחום הביטחון, זאת על רקע המלחמה באוקראינה והמתיחות הגיאופוליטית עם סין שמעלות את ההערכה שהממשל האמריקאי יעניק חוזים משתלמים לחברות בעמק הסיליקון שמייצרות מערכות הגנות מתקדמות, כך לפי דיווח בפייננשל טיימס. קרנות הון סיכון אמריקאיות השיגו בחמשת החודשים הראשונים של השנה יותר מ-200 חוזים עם חברות בתחומי הביטחון והתעופה בשווי כולל של קרוב ל-17 מיליארד דולר, יותר מהסכום שהסקטור גייס בכל 2019, כך לפי נתונים שאספו בחברת המחקר PitchBook. זאת בעוד שההשקעות בתחומים אחרים בתעשייה הטכנולוגית צנחו בחודשים האחרונים לנוכח ההאטה בכלכלה. לפי הנתונים, השקעות קרנות ההון סיכון האמריקאיות בסטארטאפים בתחום הביטחון זינקו מפחות מ-16 מיליארד דולר ב-2019 ל-33 מיליארד דולר ב-2022. ברבעון הראשון של 2023 המשקיעים הזרימו שיא של 14.5 מיליארד דולר לחברות מסוג זה. 


יתכן שסטארט-אפים ביטחוניים ישראלים יוכלו להפיק תועלת ממגמה זו במיוחד כשרוב ההשקעות בסטארטאפים ישראלים מגיעות מהון שמגיע מחו"ל, זאת במידה והסטארטאפים יתיישרו עם מיקוד ההשקעה של קרנות הון סיכון אלו. חשוב לציין שהזדמנות זו תלויה בגורמים רבים, כולל הטכנולוגיות הספציפיות שהם מפתחים, האסטרטגיות העסקיות שלהם ואסטרטגיות ההשקעה הכלליות של קרנות ההון סיכון.

  • HealthTech: בהתחשב בהתפתחות הבריאות הדיגיטלית, צפויה להיות עלייה בהשקעות בסטארט-אפים של HealthTech, כולל אלה המתמקדים ברפואה מרחוק, מעקב אחר בריאות וטכנולוגיות רפואיות חדשות.
  • GreenTech/CleanTech: ככל שהחששות העולמיים לגבי שינויי האקלים גדלים, ייתכן שיזרמו השקעות נוספות לסטארט-אפים המתמקדים באנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת וטכנולוגיות ידידותיות לסביבה אחרות.
  • Fintech: לישראל יש היסטוריה חזקה בתחום הפינטק וזו עשויה להימשך גם ב 2023 עם סטארטאפים נוספים שיתמקדו בתשלומים דיגיטליים, טכנולוגיית בלוקצ'יין ובינה מלאכותית עבור שירותים פיננסיים שיקבלו השקעות.
  • AgriTech: לאור אתגרי אספקת המזון העולמיים, סטארט-אפים ב-AgriTech, המתמקדים בחקלאות מדויקת ותוכנות לניהול חוות, עשויים לראות עלייה בהשקעות.
מקורות: ³² ³³

השפעת החקיקה על חברות סטארטאפ ישראליות

נכון לפברואר 2023, 37 חברות הייטק הוציאו ביחד 780 מיליון דולר מישראל לחו"ל ועצרו כניסה של 2 מיליארד דולר. על פי Tablet, בכתבה שפורסמה בחודש מרץ 2023, כבר לפחות 50 סטארטאפים ישראלים הוציאו לפחות 4 מיליארד דולר מהמדינה מאז תחילת החקיקה. על אף שאין נתונים לגבי המספר המדויק של כמות החברות שהוציאו כספים מישראל, המגמה דיי ברורה והיא מצביעה על מעבר של חברות לחו"ל והוצאת כספים מחשבונות הבנק בישראל. על פי הסקר, 84% מהמשקיעים צופים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על היכולת שלהם לגייס הון מחו"ל. השקעות קרנות ההון סיכון הן אלה שלמעשה מאפשרות את הקמת הסטארטאפים ומהוות את צינור החמצן שלהן במשך שנים ארוכות, עד שרמת ההכנסות שלהן יכולות לאפשר להן קיום עצמאי. השקעות אלה אחראיות ל-90% מהמימון של הסטארטאפים בישראל.

עוד נביא ציטוט של פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של SNPI: "נתוני החציון הראשון של השנה הם נורת אזהרה נוספת לכל מי שעתידה הכלכלי של ישראל חשוב לו. ההייטק הישראלי עלול שלא להישאר כאן בעוד עשור גם ללא חוסר היציבות הפוליטית – ואף מוקדם יותר באווירה הנוכחית. עלינו לזכור שאין לישראל מונופול על חוכמה, ובוודאי שלא על משאבים. מה שיש לישראל הוא יתרון טכנולוגי עצום שנבנה בעמל רב במשך עשורים שחייבים לשמרו – ולשם כך דרושה אסטרטגיה המכתיבה מדיניות חכמה, עקבית במטרותיה, וגמישה בכליה. אין לנו זמן לבזבז".

מקורות: ³⁴ ³⁵ ³⁶

סטטוס התעסוקה בהייטק הישראלי

על פי סקר מגמות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב מנהלים של 4,200 חברות, נמצא כי 52% מחברות ההייטק בישראל ביצעו פיטורי עובדים במהלך המחצית הראשונה של 2023. אחוז זה גבוה משמעותית בהשוואה לנתונים מהמחצית הראשונה של 2022, בה רק 22% מהחברות עברו פיטורים, ומהמחצית השנייה של 2022, בה 42% מהחברות קיבלו את ההחלטה הקשה לצמצם את מצבת כוח האדם שלהן. מגמה זו בפיטורים בהייטק מייצגת עלייה חדה כפי שניתחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההשוואה נעשית מול השינויים בצמצום העובדים בכל חברות השירותים, למעט מגזר ההיי-טק. בנוסף לנתונים אלה, ראוי לציין את ההתפתחויות האחרונות בענף. רק לפני חודשיים עברה חברה בולטת בשם RapidAPI שינוי בהנהגה עם החלפת המנכ"ל והמייסד עידו ג'ינו. לאחר מכן, בתוך פרק זמן קצר של חודש, פיטרה החברה 80% מכוח העבודה שלה. מספר העובדים הצטמצם מ-230 ל-45 איש בלבד.

מקורות: ³⁷ ³⁸

סיכום

בשנת 2023 נצפה שינוי משמעותי בתעשיית ההיי-טק הישראלית, בעיקר עקב מגמת ירידה בהשקעות ובגיוסי הון. כ-3.7 מיליארד דולר הושקעו בהיי-טק הישראלי במחצית הראשונה של 2023, ירידה של 68% מ-11.8 מיליארד דולר שגויסו במחצית הראשונה של 2022. ירידה זו באה לידי ביטוי בכל שלבי המימון, מהשלב המוקדם ועד לשלב הצמיחה ועד שלבים מתקדמים, עם ירידה חדה במיוחד של 80% בהשקעות בשלבים מתקדמים.

למרות הירידה הכללית בהשקעות, סקטורים מסוימים כמו Generative AI ו-Security Technologies הראו כיוון הפוך של התמתנות בירידות, כאשר האחרונים חוו את הירידה המתונה ביותר בהשקעות (44%) בהשוואה למגזרים אחרים. קרנות תאגידים (CVC) גם מחזקים את מעמדה באקוסיסטם הישראלי, אם כי בשנים האחרונות לא נרשמו קרנות תאגידיות חדשות.

גם מגמת המעבר של חברות ישראליות לחו"ל התבלטה, כאשר 37 חברות הייטק מוציאות ביחד 780 מיליון דולר מישראל לחו"ל, וסקר שבוצע בעניין זה הצביע על כך ש 52% מחברות ההייטק בישראל ביצעו פיטורי עובדים במהלך המחצית הראשונה של 2023 ככל הנראה גם בהקשר החקיקה החדשה של הממשלה הנוכחית.

מול אתגרים אלו, תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להפגין חוסן. ישראל עדיין ממוקמת במקום השלישי בעולם מבחינת מספר הסטארטאפים הטכנולוגיים הפעילים, כאשר הסטארטאפים הללו מצליחים לגייס כספים הן בתוך ומחוץ לישראל, אם כי כאמור, בשלב הזה של השנה – פחות באופן משמעותי ממה שהתעשייה המקומית הורגלה אליו בשנים האחרונות.

מסקנות והמלצות

המחצית הראשונה של 2023 הציבה בפני תעשיית ההייטק הישראלית מספר אתגרים, ובראשם ירידה משמעותית בגיוסי הון ומגמה של מעבר חברות לחו"ל. בתגובה לאתגרים אלו, מומלץ לחברות היי-טק ישראליות להתמקד בחיזוק אסטרטגיות ההשקעה שלהן, בבחינת הזדמנויות במגזרים מבטיחים כמו טכנולוגיות בינה מלאכותית וביטחון, ובמינוף ההשפעה הגוברת של קרנות תאגידיות.

ממשלת ישראל ורשות החדשנות צריכות לפעול ליצירת סביבה פוליטית ומקרו-כלכלית יציבה יותר המעודדת השקעות וחדשנות. זה כולל התייחסות לשינויי החקיקה שגורמים לאי ודאות וגורמים לחברות לשקול מעבר לחו"ל.

בעוד העולם ממשיך להתאושש מהמיתון הכלכלי, חיוני לתעשיית ההייטק הישראלית ליישר קו עם מאמצי ההתאוששות העולמיים. זה יכול להיות כרוך בטיפוח שותפויות חזקות יותר עם משקיעים זרים, במיוחד במגזרים שחווים צמיחה למרות השפל, ועשיית מאמצים משותפים למשוך ולשמור על כישרונות מקומיים.

למרות האתגרים שניצבו בפניהם בשנת 2023, לתעשיית ההייטק הישראלית עדיין יש בסיס חזק להתבסס עליו. עם האסטרטגיות וההתערבויות הנכונות, יש לתעשייה זו פוטנציאל להתאושש ולהמשיך את מסלול הצמיחה שלה בשנים הבאות.

שתפו את הכתבה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המומחים של סידביז

"כוחה של קהילה" – כיצד קהילות יזמים מכריעות את עתיד הסטארט-אפים? סיכום שנת 2023

בעולם המהיר של טכנולוגיה ועסקים, יזמים מצליחים מסתמכים לעתים קרובות על קהילות תומכות כדי להניע את המיזמים שלהם קדימה. מאמר זה נועד לסכם עבורכם את שנת 2023 וכל הקרה בקהילה: ההרצאות, קבוצות הוואטספ השונות, החיבורים ובעיקר החתונות היפות שזיהינו שנוצרות. סיכום תמציתי של יזמים שהשיגו אבני דרך משמעותיות במהלך השנה כל זאת באמצעות שיתוף פעולה, משאבים משותפים, קהילה זו הוכיחה את עצמה ככלי להצלחתם הקולקטיבית.

המשך קריאה »