מטבעות דיגיטליים, עם דגש על ביטקוין העומד בראשם, שינו את מפת הכלכלה העולמית.
הם לא נוצרו על ידי הבנק המרכזי, ונוכחותם אינה קיימת באופן פיזי – אלו מטבעות אוניברסליים, המאפשרים לציבור לסחור בצורה מהירה וקלה, זאת מבלי לערב צד שלישי כמו בנקים או חברות אשראי. אך למרות זאת, חלו לאחרונה מספר שינויים שפגעו בקצב התפתחותם של המטבעות החדשים. מהן הסיבות לכך? כל התשובות במאמר הבא
מי מאיתנו לא שמע על המטבעות הדיגיטליים? שמות כמו Dash, Neo, Ethereum וכמובן Bitcoin כבשו כל אתר חדשות, ובעצם – כל פינה באינטרנט. למעשה, אלו רק חלק מהשמות של המטבעות החדשים ששינו את סדר היום הכלכלי – העולמי, ומדובר למעשה בדור החדש של עידן התשלומים הדיגיטלי. אין להם ערך שווה למטבע הפיזי כמו הדולר או האירו, הם קיימים במחשבים, מאוחסנים בצורת ארנק ומפוזרים ברחבי רשת האינטרנט. בנוסף, הם לא כפופים לגורם שלישי כמו ממשלה, מדינה או בנק ומחירם נקבע על ידי הקונים שמשקיעים בהם את כספם, וכמובן שניתן לסחור ולקנות באמצעותם.
בראשית דרכם, קפצו מחירי המטבעות מפחות מדולר, למחיר שהתקרב לרף עשרים אלף הדולר, זאת מעצם היותם מטבעות אוניברסליים הניתנים להעברה בקלות ובמהירות בין אנשים ועסקים, כאמור ללא כל התערבות מצד גורם מתווך כלשהו.
אך בשנים האחרונות חל שינוי בתפנית, כשאותם מטבעות דיגיטליים חווים ירידות חדות בערכם, בניגוד לכל התחזיות של האנליסטים והכלכלנים – ירידות שגרמו לחלק מהמטבעות אף להיעלם ממפת הדיווחים העולמית.
מדוע אנו שומעים פחות על מטבעות דיגיטליים?
מאבק רגולטורי
בחלק מהמדינות השולטות על הכלכלה העולמית קיים מאבק רגולטורי חסר תקדים בנושא כריית המטבעות. מדינות אלו אסרו על הנפקת מטבעות דיגיטליים, חוקקו חוקים חדשים האוסרים את השימוש בהם ואף נסגרו כמה בורסות גדולות וחשובות בעולם. הלחץ הרגולטורי החדש יצר לחץ על השוק, מה שגרם לעצירת חלק גדול מהמסחר בתחום.
פריצות אבטחה והאקרים
התפתחות הטכנולוגיה שאינה עוצרת, הביאה עימה סכנה חדשה וממשית המסכנת גם את המשקיעים וגם את המטבעות עצמם. האקרים ופריצות אבטחה שונות, פולשים ללא הרף אל הארנקים המאופסנים ברחבי הרשת, ופוגעים באופן קשה במיטב כספם של המשקיעים.
במהלך השנים האחרונות חלה עלייה דרסטית במספר הפריצות לארנקי ביטקוין, הכוללות פריצות בלתי חוקיות לחשבונות בנקים, נעילות מחשבים ובקשות לסכומי כופר גדולים, גניבות מארנקים ועוד. אך הפריצות אינן ייחודיות רק לארנקי ביטקוין, והן כוללות פגיעות בסוגים שונים נוספים של מטבעות דיגיטליים. האקרים בוחנים כל הזמן את הקודים מאחורי המטבעות החדשים, ומנסים לזהות בכל עת נקודות חולשה ותורפה אותן יוכלו לנצל.
עם התקדמות עולם הסייבר, עלתה גם רמת אבטחת המידע בקרב נותני השירותים השונים והתחזקה רמת השמירה ברחבי האינטרנט, אם כי עדיין לא נפתרה הבעיה באופן מוחלט, וסביר שנמשיך לשמוע על גניבות ותקיפות גם בתקופות הקרובות.
פגיעה באמון הציבור וחוסר ידע
השימוש במטבעות הדיגיטליים עדיין די מסובך לציבור ודורש הבנה מעמיקה לתהליך הייצור והשימוש בו. אם נוסיף את מספר המשתמשים הנמוך יחסית העובד עם המטבעות הדיגיטליים החדשים, לצד חוסר האמון שרוכשים לו מוסדות הממשלה והבנקים, נקבל ירידה חדה בערך המטבעות בבורסות העולמיות.
האמון הוא הגורם המשמעותי ביותר בפגיעה במטבעות הדיגיטליים – במצב שבו אין אמון, קורסות המערכות. הדבר דומה לחוסר אמון של הציבור בבנקים: ברגע שהציבור יגיע בהמוניו למשוך את כספו, גם המערכת הבנקאית הישנה והמוכרת צפויה לקרוס.
לא מעט אנשים מחכים לראות מיהם השחקנים בשוק המטבעות החדש, והאם המערכת באמת דומה לכסף אמיתי שמאפשר לסחור ולקנות. מהרגע שהגיעו המטבעות הדיגיטליים אל העולם ועד היום, חלקים רבים בציבור מסתכלים סביב, ומנסים להבין מה החברים שלהם חושבים ועושים. למרבה האכזבה לא מעט אנשים בדרך כלל קונים מטבעות דיגיטליים מהרגשה, ולא מהבנה.
לסיכום
המטבעות הדיגיטליים עדיין נחשבים בגדר ניסוי כלכלי וחברתי, ורק ימים יגידו האם מדובר במטבעות שישנו את עולם הבנקאות או בעוד טרנד שחולף. למרות שבשנים האחרונות המשקיעים פחות מתעניינים במטבעות דיגיטליים וגרמו לירידה בערכם, ההתעניינות בהם מצד יזמים ואנשי טכנולוגיה ממשיכה לגדול.
האם מדובר בתקופת רגיעה או במשבר? לכך, אין לנו הסבר. נצטרך לחכות בסבלנות ולראות מה יעלה בגורלם של המטבעות הדיגיטליים שכבשו את העולם.
2 תגובות
1) בלוקצ'יין איננה טכנולוגיה שמפזרת את המטבעות ברחבי האינטרנט. הכלכלה הזו בנוייה כך:
– מצד אחד יש לך כורים שכורים את המטבעות ב"תמורה" לכח עיבוד או כורים טרנזקציות.
– מצד שני יש לך את הסוחרים שמחליפים ידיים.
2) המטבע עלה מכמה סנטים לכמעט 20 אלף דולר בשיא וערכו נכון לכתיבת תגובה זו הוא בערך חצי מהשיא (כמעט 10 אלף דולר). נכון ירד מערכו בשיא אבל עלה חזרה.
3) כל מטבע כולל דולר שקל ואירו ערכו נקבע לפי רגשות של אנשים ותנועות מסחר שנקבעות ע"י רגשות. למשל אנשים קונים דולר כי הם מאמינים ביציבות הכלכלה האמריקאית. במשברים ערך מטבע גם נפגע אבל אוצרות הטבע וכח הייצור של המדינה לא כ"כ. כך שזה אומר שערך של מטבעות בכלל נקבע ע"י רגש.
לא ציינת את היתרונות הנוספים כמו עמלות העברה ואנונימיות (יחסית) שיש במטבעות. שזה ערך בפני עצמו.
הכתבה דלה מידי הייתי מרחיב אותה הרבה יותר ושופך יותר אור לקוראים לדעתי.
תודה רבה על הפידבק, אנו למדים מהפידבקים להבא.