בעולם היצרני בו אנו חיים, לכל מוצר שיוצא לאוויר יש דרך מסוימת אותה הוא עובר כדי למקסם את סיכוייו לשרוד ולבלוט בין שאר המוצרים הסובבים אותו. בדרך כלל, מקובל לחשוב שהדרך הנכונה (גם אם לא הקצרה ביותר) היא קודם כל לתכנן לפרטי פרטים ורק אחרי שיש תוכנית מפורטת – לצאת לשלב הביצוע. המחמירים יוסיפו ויגידו שגם שלב הביצוע מתחלק לביצועים מינימליים מעגליים המאפשרים לצאת לבדיקות בשטח, למידה מהתוצאות ויציאה לביצוע מהודק יותר על סמך תוצאות אלו.
למעשה, כך גם קורה כאשר מעוניינים לפתח מוצר דיגיטלי כדוגמת אפליקציה. בתעשיית הדיגיטל של ימינו ישנם לא מעט BUZZWORDS , אבל ניתן לומר שבין המובילים שבהם נמצאים המונחים UX ו UI. עוד לפני שנצלול לתוך ההסברים וההבדלים, נגיד שבדומה לנאמר לעיל ובאופן כללי ניתן לומר ש UX דואג לתכנון המפורט ואילו UI דואג לביצוע התכנון לפרטי פרטים.
כידוע, אין כמו דוגמה טובה מהחיים כדי להבהיר משהו מעומעם. ניקח למשל את פעולת ההכנה של עוגת שוקולד עם קצפת. לפני שתתחילו לבצע משהו בתהליך, אתם קודם כל (אם אתם רוצים להעלות את הסיכוי שייצא טוב) תכינו את המרכיבים, את הכלים, את המתכון המדויק ואת הזמן הדרוש.
רק לאחר שתוודאו שיש בידכם את כל מה שצריך, תצאו לביצוע הכנת המתכון ולאחר שיהיה מוכן – תקשטו בצלחת יפה ותגישו. כמובן שאחרי מספר ביצועים חוזרים ופידבקים מהסביבה – תשפרו את העוגה והמתכון עד שיהיה מהודק ומצוין, ובעיקר מותאם במדויק לקהל היעד.
אם ננסה לחלץ את המונחים המתאימים, נתאים את הכנת החומרים, המתכון והכלים לאפיון חוויית משתמש (UX) ואילו את הצילחות, הקישוט וההגשה לביצוע עיצוב ממשק משתמש (UI). כמובן שההסבר המדויק הרבה יותר רחב מכך ולצורך ההבנה נרחיב על כך כעת.
אפיון חוויית משתמש – USER EXPERIENCE / UX
כפי שהזכרנו כבר, תחום זה עוסק בעיקרו בחוויה אותה יחוש המשתמש במוצר ובאפליקציה. מדובר באותם אלמנטים חווייתיים מדידים שמהם ניתן להסיק לגבי מידת תחושות המשתמש כאשר הוא משתמש באפליקציה. החוויה מתהווה כאשר נוצר חיבור רגשי ופסיכולוגי בין תפעול המוצר לבין המשתמש. המשתמש רוצה שיבינו אותו ויענו על צרכיו בדרך יעילה ונוחה מה שישפיע על שביעות רצונו מהאפליקציה, ובהתאם יימדד במדדים כמותיים כמו תדירות שימוש, פידבקים חיוביים והמרות.
כאשר מוסיפים את המונח “אפיון”, בעצם מתכוונים לכך שזהו למעשה שלב התכנון. תחילה עוסקים במחקר בו חוקרים את השוק, המתחרים, קהל היעד והמשתמשים הפוטנציאליים. רק לאחר שיש בידכם את מסקנות המחקרים, יוצאים להגדיר פרסונות ותסריטי שימוש המותאמים להם. הפרסונות הם אותם קהלי יעד מוגדרים שאליהם המוצר מכוון.
בהמשך, האפיון יגדיר ארכיטקטורת מידע התואמת את מסקנות המחקרים ותסריטי השימוש, וממנו ייצא תרשים זרימה פונקציונלי המתאר את השלבים הפונקציונליים שהמשתמש יעבור בדרך לסיפוק היעדים והמטרות שלו באפליקציה. תרשים הזרימה ידאג לוודא שהממשק שעתיד להיבנות יהיה שימושי ומותאם באופן המיטבי ביותר למשתמש.
על בסיס תרשים הזרימה הפונקציונלי, מאפיין חוויית המשתמש יוצר מסכי WIREFRAMES דיגיטליים (מסכים המתארים פונקציונליות בלבד וללא עיצוב) הכוללים את החשיבה הפונקציונלית של מה שקורה בתכולת כל מסך ומסך. זהו למעשה השלב האחרון באפיון חוויית משתמש, ולפיו יבוצע התהליך הבא הנדרש – אפיון ועיצוב ממשק המשתמש.
אפיון ועיצוב ממשק משתמש – USER INTERTFACE / UI
השלב השני בתהליך המתבסס בהכרח על שלב ה UX ושבלעדיו חווית המשתמש לא מממשת את הפוטנציאל שלה, הוא הדרך בה אותה חוויה מועברת למשתמש. את אותם מסכים פונקציונליים כעת יש להעביר לתוך קונספט עיצובי ובכך למעשה נוצרים מוקאפים, אותם מסכים שאפיינו בשלב קודם, רק שכעת הם מכילים עיצוב מלא הכולל גם אלמנטים חשובים ברמת המיקרו ומהווים הצצה רחבה למצב בו האפליקציה מעבירה את החוויה.
אם נחזור רגע לאחור, נוכל לומר כי חוויית המשתמש עוסקת ברמת המאקרו של התהליך וההתמקדות היא בתכנון המבנה וההנדסה של המשתמש. לעומת זאת, עיצוב ממשק המשתמש עוסק בדרך המימוש של החוויה ברמת המיקרו בעזרת החדרת המיתוג ושימוש בטרנדים עיצוביים, בצבעים ובפסיכולוגיה שמאחוריהם, בתהליכים ובהשפעות על מוחו של המשתמש, באנימציות, גדלים, מיקומים נוחים לקליקים חשובים, טיפוגרפיה ומיקרו אינטראקציות, בקריאייטיב תוכן וויזואליזציה שלו, עד למצב בו השימוש באפליקציה הופך לחווייתי ומותאם במדויק לצרכי המשתמש.
אפיון חוויית משתמש UX יתווה את הדרך בה החוויה תמומש, אך ללא עיצוב מותאם ומודגש – לא תיווצר החוויה (למשל, תרשים הזרימה הפונקציונלי הראה שצריך כפתור באחד המסכים שיוביל להמרה, אך אם לא נדע היכן למקם אותו, באיזה גודל וצבע וכו’, הסיכוי שהחוויה תמומש והתהליך יהיה טבעי לגולש יפחת, וכך המטרות לא יושגו).
השילוב האופטימלי והתהליך השלם
בהתאם להסברים הנ”ל, ניתן לומר שמדובר בתהליך יחיד כוללני, אך הוא מורכב בהכרח משני התהליכים UX + UI, ורק כאשר נשלב ביניהם באופן אופטימלי – נגיע למימוש החוויה הרצויה למשתמש ולהשגת המטרות של המוצר ושל האפליקציה. בנקודת זמן זו, תוכלו להמשיך וליצור גרסאות דמו של האפליקציה לצורך גיוס לפיתוח או לצורך ביצוע בדיקות שמישות שיגרמו לכם ללמוד יותר על התנהגות המשתמש באפליקציה, מה שיעזור לכם לוודא כי ה UX אכן דואג להנעת המשתמש לבצע פעולות פונקציונליות, ואילו ה UI דואג להנאת המשתמש מהממשק ומימוש פוטנציאל ההנעה. שניהם חשובים במידה שווה, וניתן למצוא באתרים ברשת אינספור דוגמאות שלא ביצעו את התהליך כראוי כך שחלקם אתרים שימושיים עם היררכיה טובה אך ללא עיצוב מותאם ומיתוגי, ולהיפך.
התוצאה הישירה בעולם הדיגיטלי, במיוחד כשקהל היעד שייך לדור האינסטנט – נטישה מיידית של האפליקציה. כידוע, אין שני לרושם ראשוני. מצד שני, אם נתקלתם בחנויות האפליקציות באפליקציה שמשכה אתכם, הורדתם אותה ולאחר שיטוט מיידי של כמה דקות/שניות ומעבר בין כמה מסכים בודדים – הבנתם את הקונספט בקלות, יצרתם אינטראקציה מיידית והגעתם למטרה שלשמה הורדתם את האפליקציה, תוכלו להסיק מכך שבוצע כאן תהליך איכותי ואופטימלי של UX + UI.
לסיכום
ניתן לומר שאין נוסחה אחת ויחידה להצלחת אפליקציה בשוק והדבר תלוי בהרבה גורמים חיצוניים לתהליך האפיון והעיצוב של האפליקציה, אך כן ניתן לומר שבעזרת UX + UI נכונים, הסיכוי לכך יגבר משמעותית.
KEEP IT SIMPLE & EFFECTIVE צריך להיות כלל מנחה בתהליך וככל שתוכלו להגיע לפתרון בעיות הגולש בעזרת כלל זה, תעלו את הסיכוי להצלחת המוצר שלכם בשוק היעד.