כיצד תוכלו גם אתם להגדיר את עצמכם כיזמים?

יזמות עסקית - איך להיות יזם

יזמות היא אחד המושגים הרחבים ביותר שקיימים. אני מסתכל על זה כתואר שצריך להרוויח. בניגוד למוסדות אקדמאיים, את התואר ״יזם״ אתם תרוויחו לא בשיעורים והרצאות אלא בפרקטיקה ובלמידה עצמית וסביבתית מתמדת ויום-יומית. יזמות היא קצת מהכל ובעיקר מתאימה לאדם שיודע לקחת עולם מלא בחלומות ולהפוך אותם למציאות.

יש לי רעיון, עכשיו מה?

התכונות החשובות ביותר להצלחה שלך כיזם הן: נחישות, התמדה, כריזמה, רצון בלתי פוסק לידע ויצירתיות. הרבה יזמים צעירים לא מסוגלים לצאת מהתפיסה המוטעית של ״יש לי רעיון, מהיכן הכסף???״.

כבר בשלבים הראשונים לקראת פיתוח המיזם, צוותים לא מעטים נכשלים ואינם מצליחים לגייס כספים לאו דווקא בגלל איכות הצוות או הרעיון, אלא בעיקר בגלל התפיסה שזהו כאמור *רעיון* בלבד.

ישנם כאלה שמייחלים ליום שבו ישמעו על רעיון בלבד שיוכל להזרים מיליון דולר לחשבון הבנק, ואם תשמעו על  סיפור סינדרלה כזה, אל תמהרו להאמין. כדי להתחיל לרוץ מהר, צריך קודם לזחול והרבה. יזמות משויכת לדרך ארוכה ומפותלת בה נופלים, קמים, לומדים, משכילים וממשיכים קדימה בדרך. גם ״הצלקות״ בסופו של דבר הופכות לחלק מלמד ומשמעותי מחיינו, ובהתאם, חלק ממהות של יזמות.

אז היכן למעשה אבקש למקד את דבריי? בשינוי המחשבתי והתפיסתי של המון יזמים מתחילים.

יש לך רעיון? מדהים.

רק קח בחשבון שעם רעיון בלבד לא תוכל מחר בבוקר לרכוש לעצמך רכב פאר ולשבת עם חליפה בראש מגדל השן. 


גיבוש הרעיון לכדי פרקטיקה

בכל תוכנית יזמות מצליחה, השלב הראשון הוא גיבוש הרעיון. יום אחד, כשישבתי בפגישה בתל-אביב  יחד עם טל יעל, השותף שלי, ועם מנהל הפיתוח העסקי של אחת מקרנות הון סיכון הגדולות ביותר במדינתנו הקטנטונת, אמר לי טל משפט שעד היום מהדהד בראשי: ״ליזם טוב יש 40 רעיונות בראש בכל רגע נתון, אבל יזם מוצלח מצליח לגבש אותם לכדי רעיון אחד ופשוט להבנה. זה כל ההבדל בין יזם טוב ליזם מוצלח.״ 

אפשט זאת עבורכם:

אם אבקש מכם לתאר כל אחת מחברות הסטארט-אפ הגדולות והבולטות במשק, אתם תגלו מהר מאוד שייקח לכם פחות מ-3 דק׳ כדי לתאר לי את המוצר והשירות שלהם.

לא מאמינים לי? נסו בעצמכם.

כאשר נולד בראשנו רעיון יזמות חדש ואנחנו מחליטים שהוא ה"אחד המיועד" ועליו אנחנו שמים את כל הקופה (תרתי משמע), רצוי מאוד ואף חובה שתהיה לנו היכולת להגדיר אותו במשפט אחד, ולתאר באופן מוחלט את כל השירות ב- 3 דקות. זה מספיק זמן כדי שלצד שיושב מולכם (המשקיע, העובד, השותף) יהיה מושג מה אתם מביאים איתכם לשולחן.

לאחר שמצאתם את רעיון החלומות, הגיע הזמן ללכת לביקור קצר בגוגל ולקרוא על התחום שהחלטתם שמספיק שווה את הזמן, הכסף והאנרגיה שלכם ושל הצוות העתידי שלכם, וכמובן, שמספיק שווה את זמנם של אלו שדקה מזמנם שווה לערך ממוצע של יומיים עבודה במשק – אלו הם המשקיעים.

 

בדיקות ועוד בדיקות

מחקר טוב ואיכותי על השוק הרצוי יארך בערך 3-4 שעות יומיות למשך תקופה של לפחות חודש. כן, חודש ימים.

מדוע? כי מצד אחד עוד לא בדקתם כדאיות ולא פיתחתם מודל עסקי ומה שעבר לכם בראש זה דבר אחד, והמציאות מראה לנו דבר אחר שבה הכל קורה הפוך מהתכנית העסקית. השוק אף פעם לא נשאר סטטי. מבטיח לכם.

לאחר שביצעתם את המחקר אני ממליץ לקחת לשיחה את אחד החברים ו/או קרוב משפחה ולשאול באופן עקיף האם הוא/הם היו משתמשים במוצר/טכנולוגיה שלכם.

כמובן שבאותה הנשימה אני ממליץ שבארבעת החודשים הראשונים, לא לחשוף את הרעיון באופן מלא, ובמידה שתחליטו לחשוף אותו, השתדלו להחתים את הצד היושב מולכם על הסכם סודיות ואי תחרות או בשפה המקצועית ״NDA״ ולא, זה לא כדורסל.

יחלקו עליי חלק מהקולגות לזירה העסקית ויאמרו שאין מה לחשוש לספר על רעיון, הואיל והסיכוי שיגנבו אותו קלוש. אמירה כזאת מעלה בי חיוך וגורמת לי להפנות אותם לצפות בסרט ״הרשת החברתית״. נכון, לא צריך להיות מר או גברת משרד הביטחון ולשמור על סודיות מוחלטת כאילו היו אלה "סודות מדינה", אחרת לאן תתקדמו? יחד עם זאת עד שלא התחלתם תהליך פיתוח ראשוני, רצוי שלא לעשות הרבה ״רעש״.

סיימנו את סקר השוק הקטן שלנו ואת חוות הדעת המינימלית שתקבלו ממשתמשים פוטנציאליים, והנה כבר עבר לו חודש ופתאום יש לנו גם רעיון בחיתוליו, גם עבודת מחקר ראשונית וגם פידבקים ראשוניים.

כבר התקדמות לא? בהחלט שכן.

 

מחקר שוק

 

תחרות והשוואות ליצירת בידול

הצעד הבא שלנו יהיה בדיקה מקיפה על המתחרים. וכן, יש לכם מתחרים, וכשנרד מהעץ ונבין שיש מיזמים מתחרים, נתחיל לנבור בכל דבר שקשור אליהם כאילו חיינו תלויים בכך.

מיהם המייסדים? מה הם עשו לפני? מה הפדיון של המתחרים שלנו? מה השווי של החברה שלהם? כמה עובדים הם מעסיקים? מתי הם נוסדו? שימו את ידיכם על כל מסמך שיכול לתת לכם קצה חוט ותשאלו שאלות נוספות הקשורות לתחום הספציפי של המיזם שלכם.

לדוגמא: בתחום האביזרים לאופנועים, אחת השאלות החשובות יהיו ״מהי רמת הבטיחות של המוצרים של המתחרה שלי וכיצד אני יכול להתעלות על כך במוצר שלי?״.

את הבדיקה המקיפה הזאת אנחנו נבצע כחלק מההווה של ה*רעיון* שלנו (בדיקת המתחרים) וכחלק מהעתיד של ה*מיזם* שלנו לצורך ״שיווק נגדי״. כך למשל נייחד את המוצר: ״בעוד שחברה X מייצרת קסדות ברמת בטיחות 4 , הקסדה שלנו מגיעה בדרגת בטיחות 5!״

חשוב מאוד להבין את גודל המגרש שבו אתם עומדים ״לשחק״ בו ולארגן כמה שיותר נתונים על שווי השוק הכולל , גם ברמה הגלובלית (מקרו) וגם ברמת המדינה (מיקרו), כמה השוק מגלגל מידי שנה? מי השחקנים המובילים בתעשייה שלכם? למה הם הצליחו יותר מאחרים? מה הערך המוסף שלכם לעומתם?

והנה, עברה לה תקופה של חודש וחצי לערך ופתאום מתחילים לראות את התמונה בצורה ברורה וחדה יותר.

נמשיך בבדיקת קהל היעד שלנו ובסוף נענה על השאלה החשובה ביותר, שלמעשה בלעדיה אין לנו דבר מלבד חלומות יפים:

״על איזה צורך קריטי עונה המיזם שלי ואילו בעיות הוא פותר?״

במילים אחרות נחלק את השאלה ל-2 סעיפים:

  1. סעיף ״הבעיה״
  2. סעיף ״הפתרון״


זוכרים את כל מה שקראתם עד עכשיו?

חיזרו לפה לאחר שסיימתם לבצע את כל מה שכתוב עד כה.

 

תמצית מנהלים

 

 

מסמך תמצית מנהלים 

אני מניח שעבר כחודש וחצי מהפעם הראשונה שקראתם את זה, ברוכים השבים :).

פיתחו בבקשה מסמך ״Word”  וכתבו בכותרת ״תמצית מנהלים״ או ״One pager”. עשו זאת בתוך עמודה מחולקת ל-2 כאשר בצד שמאל ירשם:

״יצירת קשר״

-שם מלא

-כתובת

-מספר טלפון

-כתובת מייל עדכנית ורשמית שלא כדוגמת TheKing1234 , הואיל וזאת כתובת מייל סתמית שלא תקדם אתכם לשום מקום.  

*בעתיד מעל ״יצירת קשר״ תמקמו את הלוגו של המיזם שלכם (על כך ארחיב בהזדמנות אחרת).

 

״תעשייה״

תחת כותרת זו מומלץ לרשום באופן כללי באיזה תחום המיזם שלכם עוסק, למשל:

רשת חברתית, סלולר, קיימות (המועדף עליי), אבטחת מידע וכו׳.

 

״הצוות״

תארו את עצמכם ב-3 משפטים קצרים: שם מלא ומעט פרטים על עברכם המקצועי ו/או הזיקה שלכם למיזם.

*בעתיד אתם תערכו את הסעיף הזה ותוסיפו חברי צוות בהתאם (שותפים מייסדים ו/או בעלי מניות שאתם מרגישים שיש צורך לציין אותם).

לאחר מכן ״סכום השקעה נדרש״ (בשלב זה לא לפרט), ו״שימוש בהשקעה״ (בשלב זה לא לפרט).

*עוברים לצד ימין ולפי הסדר , פרטו בתמציתיות תחת כל כותרת את מה שרלוונטי לכותרת. אגלה לכם סוד? לכל זאת ניתן השם באנגלית: One pager, מפני שכל הכותרות שאתם עומדים לקרוא חייבות להכנס לתוך דף אחד ויחיד בגודל A4, ואם אתם לא מצליחים להכניס לשם הכל, תחזרו כמה שלבים אחורה ותבינו למה כל כך קריטי לגבש את הרעיון בצורה עניינית.

להלן הכותרות:

  1. ״חזון המיזם״.
  2. ״מי אנחנו?״.
  3. ״הבעיה״.
  4. ״הפתרון״.
  5. ״השוק – גודל וקהל המטרה״ . מתחת לכותרת זו הכניסו את תתי הסעיפים הבאים : ״הלקוחות״, ״גודל השוק״, ״שווי השוק״.
  1. ״רווחים״.
  2. ״קצב צמיחה״ (מה גודל השוק היה בשנת XXXX -עבר- לעומת שנת YYYY – הווה).
  3. ״סקירת מתחרים״.
  4. ״אסטרטגיית כניסה לשוק״ (לא לפרט עדיין).

 

* חשוב לזכור שאת תמצית המנהלים אנו עומדים לערוך עשרות אם לא מאות פעמים במהלך תקופת יישום הרעיון ותתפלאו, גם אחרי שהמוצר כבר קיים בשוק.

 

חשיבות מסמך תמצית מנהלים

תמצית המנהלים הינה למעשה גרסה מקוצרת וממוקדת לתכנית עסקית ויש לה שתי חשיבויות עיקריות:

– לסייע למשקיע להבין האם התחום מעניין אותו.

טרם פגישה, אתם תתבקשו להעביר למשקיע (במציאות למנהל הפיתוח העסקי של המשקיע ו/או לאדם הממונה על ההון שלו) את תמצית המנהלים על מנת להתרשם מהמיזם שלכם, לכן חשוב מאוד לעצב את תמצית המנהלים שלכם בצורה אחידה, עסקית, ממוקדת וברורה.

תמצית המנהלים הינה למעשה כרטיס הביקור שלכם מול המשקיע עוד בטרם פגש אתכם והתרשם מכם פנים אל מול פנים. במילים אחרות: ללא תמצית מנהלים איכותית קרוב לוודאי שלא תתקיים פגישה של פנים מול פנים .


– לסייע לכם היזמים.

להבין היכן אתם עומדים, מהי רמת הידע שלכם , למקד אתכם בעיקר המיזם ולא להעסיק אתכם בטפל שבו, וכמו שאני נוהג להגיד: ״כשאני נכנס רעב למסעדה ומזמין סטייק פילה, הצ׳יפס והשעועית שמגיעים בצד לא מעניינים אותי, באתי בשביל הבשר.״

תתמקדו במיזם עצמו ולא ב״תוספות״ או ב״דעתכם״, כי בתוך תמצית המנהלים אין מקום לדעה שלכם, אלא לעבודת מחקר איכותית, ממוקדת וקולעת והכי חשוב, מגובה בנתונים מאומתים ובעובדות בלבד.

תוך כדי תנועה אתם תלמדו לערוך לבד את תמצית המנהלים בעקבות שינויים או מידע חדש שתלמדו. יש חשיבות קריטית לשימור ועדכון המסמך מעת לעת ובכל שלבי המיזם. לעולם אל תזלזלו במסמך הזה. בית עם יסודות עקומים ורעועים סופו לקרוס.

סיימתם? נפלא. כעת ניתן לומר – ברוכים הבאים לעולם של יזמות!

המתינו למאמר הבא שלי ונמשיך להתקדם יחד.

בהצלחה !



הכותב הינו סול לפלר, מנכ"ל ומייסד חברת Gmunch.

סול מתמחה בפיתוח עסקי וניהול משא ומתן תאגידי.

כבר עם שחרורו מצה״ל כחייל בודד אשר שירת כלוחם, מפקד ורב-סמל פלוגתי בגדוד 92 של חטיבת כפיר, החל לפלר את דרכו בעולם העסקים הישראלי כאשר הרקע המקצועי שלו כולל ניהול משרד פרסום מצליח, שותפות בבית תוכנה ויצירת אסטרטגיות שיווק, קופירייטינג והרצאות על יזמות והגשמה אישית ועסקית.

שתפו את הכתבה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. איזה הסבר ברור קליט ומובן, מה שנקרא (כמעט) כל התורה על רגל אחת!
    הזדהיתי בחלק גדול ממה שכתבת סול, תודה על השיתוף והמיקוד של הנושאים החשובים.
    ואולי המסר העיקרי שאני לוקחת מכאן הוא-הרבה עבודת רגליים\חקר, חיפוש ואיתור.
    תודה רבה!!

  2. כיף לקרוא מישהו שמבין עניין.
    אהבתי את צורת הכתיבה ואת העובדה שהתוכן לא בא למכור לי כלום אלא לתת לי כלים אמיתיים שנראה שעבדו בשביל הכותב…
    בקיצור.. חזק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המומחים של סידביז

"כוחה של קהילה" – כיצד קהילות יזמים מכריעות את עתיד הסטארט-אפים? סיכום שנת 2023

בעולם המהיר של טכנולוגיה ועסקים, יזמים מצליחים מסתמכים לעתים קרובות על קהילות תומכות כדי להניע את המיזמים שלהם קדימה. מאמר זה נועד לסכם עבורכם את שנת 2023 וכל הקרה בקהילה: ההרצאות, קבוצות הוואטספ השונות, החיבורים ובעיקר החתונות היפות שזיהינו שנוצרות. סיכום תמציתי של יזמים שהשיגו אבני דרך משמעותיות במהלך השנה כל זאת באמצעות שיתוף פעולה, משאבים משותפים, קהילה זו הוכיחה את עצמה ככלי להצלחתם הקולקטיבית.

המשך קריאה »
יזם השנה 2023 - תמיר מגן, מייסד ומנכ"ל SPIRITT
המומחים של סידביז

יזם השנה של קהילת IEC מבית Seedbiz הוא תמיר מגן, מייסד-שותף ומנכ"ל SPIRITT

אנו גאים להציג את הבחירה שלנו לתואר "יזם השנה לשנת 2023" – תמיר מגן, מייסד-משותף ומנכ"ל ספיריט (SPIRITT). כבכל שנה באירוע השנתי, שהוא מועד ציון להתבוננות וחגיגת החדשנות, חברי הצוות שלנו ניתחו ושקלו את מגוון הפעילויות וההישגים של כל חברי הקהילה. הבחירה ליזם השנה מתבצעת בהתחשב בתרומה משמעותית לתחום, הישגים בשטח, והובלת מיזמים מוצלחים במיוחד במהלך השנה החולפת.

המשך קריאה »